בין יוגה ליוגה תרפיה- ממש בקצרה

כדי להבין מה ההבדל - עלינו להבין קודם מהי יוגה:

יוגה היא הדרך לגילוי עצמי- "מי אני?" והתשובה של היוגה היא - אני מודעות נצחית: "הרואה", פורושה, צ'יט וכ"ו.

העניין הוא שלרוב אנחנו לא יודעים מי אנחנו...ובגלל שאנחנו לא יודעים מי אנחנו –אנחנו סובלים. זה כאילו שאנחנו משחקים דמקה על לוח שח מט, או משחקים כדורגל על מגרש כדורסל. הזהות שלנו קובעת את הפעולות שלנו ואז, אם נדייק את הדוגמא- על לוח השחמט אנחנו משחקים את תפקיד הצריח , כאשר למעשה אנחנו המלכה- כל סט התנועות שלנו במגרש מוטעה.

כדי לגלות מי אנחנו, ניתנה לנו מערכת מופלאה – גוףהכרה, שכל מטרתה להוביל אותנו בעולם הזה כדי ללמוד לרכוש ידע יקר מנשוא- על מהותנו האמיתית. מי אנחנו.

אבל בגלל שמה שאנחנו רואים זה את המערכת המשרתת אותנו ולא את עצמנו- אנחנו מזדהים איתה. כמו נהג החושב שהוא המכונית שלו, ולכן , סובל בכל פעם שהמכונית נשרטת או מתפנצ'ר לה גלגל. .

הידע הזה מבחינת היוגה הוא סופי- ברגע שאני יודעת מי אני, ופועלת בהתאם בעולם , הגשמתי את תכליתי (וגם אפסיק לסבול ).

מבחינת תרגול היוגה – התרגול הוא מנטלי. בתחום ההכרה . גם אם אני מתרגלת עם הגוף- המטרה היא להביא את ההכרה למצב שבו היא רוכשת ידע בדבר זהותי האמיתית.

לעומת היוגה , יוגה תרפיה- מטרתה אחרת והגם הידע הנכסף הוא אחר.

נתחיל מכך שכולנו מתרגלים האתה יוגה – שעובדת עם כל המערכת- גוף, נשימה והכרה.

היא התרגול הפיזי, האסאנות. גם פראניאמה וגם מדיטציה כלולות בה. מטרתה של ההאתה יוגה היא להכין אותנו לראג'ה יוגה- לתרגול מדיטציה כדי להיווכח בידע עליו דברנו קודם.

אבל, ברגע שהתחלנו לעבוד עם הגוף, עם המערכת הנושאת אותנו ומשרתת אותנו לגילוי עצמי, הכללים משתנים. מערכות הגוףהכרה שלנו שונות זו מזו ולכן זקוקות לתנאים שונים ואימונים שונים. לאחד יש מיניסקוס, השניה סובלת מפיברומיאלגיה, השלישי מתמודד עם חרדות והרביעית ממיגרנות.

מטרת היוגה תרפיה היא לטפל במערכת שלנו כאשר משהו בה השתבש. וכדי לעשות זאת עלינו לרכוש ידע על המערכת הזו, גוףהכרה. אם נטפל בה כראוי ,תוכל לשרת אותנו נאמנה בגילוינו העצמי. או, הידע הזה, על הגוףהכרה, יסייע לנו לעזור לאדם המתמודד עם משבר בריאותי – פיזי או נפשי, להחלים. כאמור ידע על המערכת, אבל לא ידע על מי אנחנו.

הידע על הגופהכרה שלנו הוא אינסופי . כשיש מחלה, פגיעה או פציעה במערכת הגוףהכרה ,עלינו ללמוד מה השתבש וכיצד לתקן. אם לא נעשה זאת , לא נתפנה למשימת חיינו.

כל העניין כולו הוא למידה. וידע.

ביוגה החקירה מלמדת אותנו לחקור. הגוף הוא חומר הגלם שאנחנו חוקרים. העניין הוא ללמוד לחקור. מתוך פעולת החקירה מתגלה "החוקר" = "הרואה". זה הגילוי העצמי בחוויה ישירה, מעצם פעולת החקירה.

ללא יכולת חקירה לא נוכל מחד לגלות מי אנחנו ומאידך לטפל בגוף שנועד לשרת אותנו בגילוי זה.

ביוגה תרפיה הלימוד והחקירה הוא של המערכת-גוף האדם על רבדיו. ואז, בגלל שהידע על המערכת הוא אינסופי, מה שחשוב הוא ללמוד כיצד ללמוד. כך אוכל ללמוד כל דבר שעשוי לעזור לי לעזור למישהו אחר -פצוע, חולה או פגוע.

לכן ההבדל בין יוגה ליוגה תרפיה הוא מהותני ולא צורני.

לסיכום:

ברור שגם ביוגה וגם ביוגה תרפיה יש תהליכי איבחון ותשאול, התאמה אישית , תמיכה וליווי. אבל המטרות שונות.

לכן גם הידע שונה- כשאני מלמדת יוגה, אני מלמדת את האדם לחקור מיהו.

כשאני מטפלת ביוגה תרפיה , אני זקוקה לידע על גוף האדם על כל רבדיו, כדי להביא להחלמתו ושיקומו.

בשני המקרים מדובר במערכת יחסים. כי תמיד יש פה שניים- אם זה אני והמערכת שלי. או אם זו המורה והתלמידה שלה במסעה להחלמה או לגילוי עצמי. ולכן, כמו במערכת יחסים – יש להתנהג בהתאם. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.